בעולם העסקים המודרני, הצלחה אינה נמדדת רק על פי רווחים או צמיחה כלכלית. היא גם נובעת ממעגלים רחבים יותר של יחסים אנושיים, אמון ואחריות חברתית. אתיקה של מידות טובות משחקת תפקיד מרכזי בהצלחה זו, שכן היא משפיעה על כל היבט של ניהול עסקים, כולל גיוס עובדים, ניהול לקוחות, ובניית מוניטין. מידות

הרמב”ם, אחד מהוגי הדעות הגדולים של ההיסטוריה היהודית, כתב את ספרו “שמונה פרקים” במטרה להנחות את האדם בדרך חיים מוסרית ומחשבתית. הספר מציע שיטה לאימוץ עקרונות של מוסר, חכמה, ותורשה, ומסביר כיצד ניתן ליישם את העקרונות הללו בחיי היומיום. בעידן המודרני, שבו האתגרים האישיים והחברתיים רבים ומשתנים, ניתן למצוא בספר זה

תורת ישראל היא מערכת ערכים רחבה ומקיפה, שנועדה להדריך את האדם בדרכי חיים מוסריות ומלאות משמעות. היא מתבססת על עקרונות יסוד המנחים את התנהלות האדם בכל תחומי החיים – מהיחסים עם הזולת, דרך התנהלות חברתית וכלה בקשר עם הקב”ה. במאמר זה נעמוד על כמה מהעקרונות המרכזיים של תורת ישראל וכיצד הם

במהלך ההיסטוריה היהודית, נכתבו ספרים רבים שחקרו את מהות החיים, התכלית והאושר. אחד מהספרים החשובים והמשפיעים בתחום זה הוא “מסילת ישרים” (שבילי ישרים) שנכתב על ידי רבי משה חיים לוצאטו, הידוע כרמח”ל. ספר זה, שנכתב במאה ה-18, מציע מערכת שלמה של מוסר ודרכי התנהגות שמטרתן להוביל את האדם אל חיים מלאים

מבוא אפלטון, אחד הפילוסופים המשפיעים ביותר ביוון העתיקה, הגיע לתובנות עמוקות בנוגע לפסיכולוגיה האנושית. תיאוריותיו על נפש האדם וחלקיה מספקות נקודת מבט ייחודית על האופן שבו אנו יכולים לשלוט בדחפים הרגשיים והפיזיים שלנו. באמצעות הבנת מבנה הנפש ותפקיד הרציונליות, אפלטון מציע מסגרת שרלוונטית גם כיום. מאמר זה מתעמק בתפיסות הפסיכולוגיות של

מבוא חקר הנפש היה נושא מרכזי בפילוסופיה העתיקה, במיוחד בעבודותיהם של אפלטון ואריסטו. שני פילוסופים אלה, למרות ששניהם תלמידים של המסורת היוונית, מציגים השקפות שונות באופן מהותי על טבעה ומבנה הנפש. נקודת המבט של אפלטון, המושרשת בתורת הצורות שלו, מנוגדת בחדות לגישתו האמפירית יותר של אריסטו. הבנת השקפותיהם השונות מספקת תובנה

מבוא האתיקה של המידות הטובות של אריסטו היא אבן פינה בתורתו הפילוסופית, המדגישה את טיפוח המידות המוסריות כחיוניות להשגת חיים מספקים. לדעתו, מידות טובות כמו אומץ, מתינות וחוכמה אינן רק תכונות אלא הרגלים המעצבים את אופיו ומעשיו של האדם. מאמר זה מעמיק בקשר שבין אתיקת המידות הטובות של אריסטו לבין אושר

משחר ההיסטוריה שאלת הרוע בטבע האדם העסיקה פילוסופים וחוקרים רבים.  במסגרת בחינת הרוע בטבע האדם עלה המונח תאודיצאה העוסק בצידוק האל אותו הגה לראשונה הפילוסוף ג״ו לייבניץ (1710) בחיבורו “תאודיצאה: על טוּבו של האל, על חירות האדם ועל מקור הרוע”. המושג תאודיצאה במובן הרחב ביותר, מבקש לבחון מה נותן הצדקה לאל

  בעיית המוסר בעולם המודרני כעולה במחקר “מעבר למידה הטובה” מאת אלסדייר מקינטאייר.   1.        רקע הפילוסופיה המערבית קיימת יותר מאלפיים וחמש מאות שנה. מרכיביה של פילוסופיה המערבית מורכבים מקטעים מקוטעים, אבל חלק גדול ממנה נולד בשני פרצי סְטָקָטוֹ בלבד, שכל אחד מהם ארך כמאה וחמישים שנה. פרץ הראשון החל מאמצע

האתיקה של המידות הטובות: נקודות מבט השוואתיות מאריסטו ועד לבודהיזם מבוא מושג האתיקה של המידות הטובות היה אבן פינה של הפילוסופיה המוסרית בתרבויות ותקופות שונות. מאמר זה שואף לחקור את האתיקה של המידות הטובות דרך העדשות של בתי ספר פילוסופיים בולטים: אריסטו, אפלטון, הסטואה, היהדות והבודהיזם. באמצעות בחינת הדרך שבה כל

הביקורת של אלסדייר מקינטאייר על המוסר המודרני ב”מעבר למידה הטובה“ מבוא בספרו פורץ הדרך “מעבר למידה הטובה”, אלסדייר מקינטאייר בוחן באופן ביקורתי את המבוכה השוררת בפילוסופיה המוסרית המודרנית. מקינטאייר טוען כי השיח המוסרי העכשווי הוא מפוצל וחסר קוהרנטיות, מה שמוביל למשבר מוסרי נרחב. הוא מייחס מצב זה לנטישת האתיקה האריסטוטלית, מסגרת

בעידן המאופיין בהתקדמויות טכנולוגיות מהירות ושינויים חברתיים, החיפוש אחר אושר נותר עניין מרכזי עבור רבים. האתיקה של האופי הטוב, המעוגנת עמוק במסורות פילוסופיות שונות, מספקת מסגרת להשגת תחושת סיפוק ויציבות. מאמר זה בוחן כיצד מידות טובות כגון יושר, אמפתיה ויושרה תורמות לאושר אישי ולחוסן נפשי. באמצעות חקירת נקודות מבט מהאתיקה של

מבוא טבעו של הרוע ומקורותיו היו נושאים לחקירה פילוסופית במשך מאות שנים. עמנואל קאנט, בעבודתו Religion Within the Boundaries of Mere Reason, מספק ניתוח עמוק של הרוע כחלק בלתי נפרד מהטבע האנושי. נקודת המבט של קאנט מנוגדת לדעות המוחזקות על ידי אתיקנים של מידות טובות, המייחסים את הרוע להיעדר מידות מוסריות. מאמר